עץ חיים מ״ד:ג׳

7 תקוני הזהר פתח ↗

כגוונא דיוסף. וישראל בגין דנטרין ברית זכו למלכותא ואתמר בהון כל ישראל בני מלכים. ומשה בגין דנטר אות ברית אתמר ביה ויהי בישורון מלך. זכאה איהו מאן דנטר ברית: תּקונא שיתסר בראשיתּ דא חלה הה"ד ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. והא אוקמוהו דאדם חלתו של עולם הוה. ומ"ל דחלה איהו ראשית. דקרא אוכח הה"ד ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה ליי' מאי חלה. אלא *שבעה מינין אינון. חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש דהוא דבש תמרים. חטה אילנא איהו דאכיל מניה אדם קדמאה. ואיהו לא אפיק מתמן חלה. ובגין דא לא חל ביה ה' ושריא ביה ח"ט וגרים ליה מותא. וחלה איהי שכינת' כלילא משבעה מינין אילין ובה חב אדם קדמאה. טפה דא י'. עסה צריך לאפקא מינה חלה ומיד חל על ההיא טפה ויהיב ליה זרע כליל מתרוייהו דאיהו ו'. ורזא דמלה ה"א לכם זרע. ובגין דא חלה ודאי איהי פקודא דאתמני לאתתא. דבגינה מת אדם דאיהו חלתו של עולם. צריכה איהי לאפרשא חלה ולאפקא לה מעסתה דאיהי טפה דילה להחזירה על אדם. איהי אטפת נ"א דעכה שרגא דיליה דאתמר ביה נר יי' נשמת אדם. צריכה לאוקדא ליה בליל שבת באתערו דשלהובין דאשא דרחימו לגבי בעלה. ורזא דמלה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. ואתערו דחמימותא דליל שבת מאתתיה צריכה ברחימו ודחילו. ודא איהו אשה כי תזריע וילדה זכר. איהי שפיכת דמים דאדם. אזדריקת דמה. ועל כל דא צריכה לנטרא ליה מדם נדה. ובגין דא על תלת מלין אלין נשים זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. ע"כ רזא דחטה דמתמן חלה. חט"ה איהו רזא דעשרין ותרין אתוון דאורייתא: תּקונא שיבסר ליום ט בראשיתּ עלה אתמר ראשית מעשר דגנך נ"א תבואתך ודא מלכות דאיהו מעשר. ואיהי עשירית לעשר ספירות. ובגינה מעשרין. ומוץ ותבן דאינון לבושין דחטה בהאי עלמא פטורין ממעשר. ומאן דבעי לאפקא מעשר מחטה בעי לנקייה מן מוץ ותבן דאינון ח"ט ואשתארת איהי ה' נקיה. בההוא זמנא יהא זריק בה טפה דאיהי י' וד. וכגוונ' דא בזווגא דבר נש צריך לנקא' טפה מחט"א דאיהו יצר הרע. למהוי זרעא נקיה בה'. הה"ד הא לכם זרע. אבל בעלמא דאתי חטה איהי נקיה. איהי ולבושה. ואיהי עשרין ותרין אתוון דאורית'. ובג"ד בהמוציא בעל הבית צריך לדקדק בה'. למהוי איהי נקיה בלא פסולת. ותרין עשורין אינון דאמר קרא עשר תעשר אמאי. אלא בגין לקשרא לה בתרין דרועין דאינון כהן לוי דאינון מעשר ראשון ללוי. מעשר מן המעשר לכהן. דכל ספירן סלקין לעשר בשכינתא עד דסלקין למאה ואיהי אתעבידת תרומה לכלהו מאה ובגין דא שיעור תרומה תרי ממאה. לקבל תרין לוחין דאורייתא. דאיהי תורה דאתייהיבת בארבעין יומין. ודא איהו תור"ה מ'. ובה אתעבידו ספירן כלהו עשרונים. תלת אבהן תלת עשרונים. תרי נביאי קשוט אינון עשרון עשרון: בס' כ"י כתוב כאן תקונא כ"ג וכ"ד ואח"כ התיקון י"ח. תּקונא תּמני סרי בראשית ברא אלקים בר"א שי"ת. אינון שית דרגין דנבואה דאתמ' בהון שוקיו עמודי שש. וכמה דאינון שית לתתא הכי אינון שית לעילא. ואינון שית סלקין לשתין. באן אתר בי'סו'ד ח"י עלמין. אשתאר י"ד מן י'סו'ד דא שכינתא תתאה כלילא מארבע סרי פרקין דיד. דאינון בחמש אצבעאן. ואינון יקו"ק יוד קא ואו קא. ארבע סרי אתוון דקב"ה דכלילן בה. ודא איהו וביד הנביאים אדמה. ס"ו מן יסוד אנון לקבל שית דרגין דכרסיא דאתמ' ביה שש מעלות לכסא. ואת ו' סליק בי' דאיהי עטרה דברית לשתין שית זמנין עשר. וסלקין לשתין לקבל שתין גלגלין דסחרין לכרסיא. וכרסיא תמן שכינתא דאיהי דמיון ומראה דכלא. דמיון הא דאתמר וביד הנביאים אדמה ועלה אתמ' ותמונת יי' יביט. על שם דכל פרצופין דנביאי בה אינון רשימין. אתקרי דמיון ועל שם דכל נהורין דלעילא מינה בה אתחזיין אתקריא' מראה. הה"ד יי' במראה אליו אתודע. בסתימו דעיינין אתקריאת מראה בחלום ורזא דמלה אני ישנה ולבי ער ובפתיחו דעיינין איהו מראה בהקיץ. ותרין ממנן תמן. חד סגרו"ן וחד פתחו"ן. ומטטרו"ן דאתקרי בשם תרוייהו ממנא על תרין מפתחין אלין. מסטרא דעמודא דאמצעית' איהי שכינתא מראה בהקיץ. ומשה בסטריה. דכתיב ביה פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת יי' יביט. מסטרא דצדיק דאיהו אור הגנוז לצדיקים לעלמא דאתי נ"א לעתיד לבא אתקריאת מראה בחלום. והוא דאתחזיא בה מסטרא דגופא איהו יקוק עמודא דאמצעיתא דאתנטיל מתרין סטרין. ואיהו רכיב על ארבע חיוון דאינון פני אדם פני אריה פני שור פני נשר. יוד קא ואו קא אתקרי מלגאו דגופא. ואיהו אדם לשבת על הכסא. למאן דאיהו אדם אתחזיא ליה בדמות אדם. למאן דאיהו כשאר חיוון אתחזיא ליה בדמות חיון דכרסיא. לכל חד כפום חיליה. ואל יתהלל המתהלל השכל ליה אלא בשכינתיה. דלא יכיל לאשגא ליה שום נביא וחוזה אלא בשכינתא. ואית אדם לעילא מאדם מסטרא דחכמה. כ"ח מ"ה ודאי ואתמר ביה חכם עדיף מנביא. קם רבי שמעון וכלהו חבריא ואמר רעיא מהימנא רבן דכל נביאיא קום אתער משנתך דאנת איהו בכל נביאיא כגוונ' דשמשא דסיהרא וככביא מניה נהרין. ולית לון נהורא מסטרא אחרא. ובזמנא דאנת תתכנישת מעלמא אתמר בהון יחשכו ככבי נשפו. קום אנהיר נהורין נ"א נהורך ולא עוד אלא בזמנא דאנת אתכניש מן עלמא ביתא דנבואה דאתמר בה לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. איהי סתימא. קום אפתח לה דאיהי ביתא עלאה גניזא דכל גניזין דלעילא סתימין נ"א חתימין דמלכא עלאה תמן ואנת הוית כבן בית בן דההוא ביתא. *בית ב' אימא

3 ואתחיל לבאר ענין ז"א דאצילות בעשר ספירות שבו בבחי' או"פ ואור מקיף:

4 הכתר של ז"א החיצון יו"ד ה"י. יו"ד ה"י וי"ו. יו"ד ה"י וי"ו ה"א גימטריא קע"ה האמצעי יו"ד ה"י וי"ו ה"א ס"ג הפנימי אל"ף ה"י יו"ד ה"י. קס"א:

5 חכמה החיצון יו"ד ה"א וא"ו ה"א מ"ה האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה ע"ב. הפנימי יו"ד ה"י וא"ו ה"א נ"ד:

6 הבינה החיצון אהי"ה כ"א אמצעי אל"ף ה"א יו"ד ה"א קמ"ג. הפנימי אל"ף. אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד. אל"ף ה"א יו"ד ה"א תק"ח:

7 הדעת חיצון יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה ב"ן. האמצעי יו"ד ה"י וא"ו ה"י ס"ג הפנימי יו"ד ה"י וי"ו ה"י ע"ב:

8 החסד החיצון אל"ף למ"ד קפ"ה. האמצעי אלו"ה מ"ב הפנימי א' א"ל אל"ו אלו"ה קי"א:

9 הגבורה החיצון יהו"ה בנקוד אלהים אמצעי אל"ף. אל"ף למ"ד. אל"ף למ"ד ה"י. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם תתרי"ן הפנימי י"ה ט"ו:

10 הת"ת החיצון יהו"ה כ"ו האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה ע"ב הפנימי יו"ד ה"א וא"ו ה"א מ"ה:

11 הנצח והוד הם ב' פלגי גופא דעיבור ויניקה שנקרא חיצון ואמצעי. אמנם הפנימי הוא בגדלות ואינו נקרא פלגי רק כל אחד לעצמו לכן צריך שם בכל אחד:

12 הנצח והוד החיצון צבאות תצ"ט. האמצעי צ' צ"ב צבא"א צבא"ו צבאו"ת תתע"ג. הפנימי נחלק לב' יהו"ה כ"ו בנצח אדנ"י ס"ה בהוד:

13 היסוד החיצון שי"ן דל"ת יו"ד תתי"ד. האמצעי שי"ן שי"ן דל"ת שי"ן דל"ת יו"ד אל"ף תתקס"ח הפנימי יאהדונה"י צ"א. ואמנם בחי' הנפש ורוח ונשמה ונשמה לנשמה שלהם הוא כך. דע כי לפנים מכל אלו השמות הנ"ל יש בחינת נשמה הפנימית מן הכל שהוא סוד נשמה לכל פרטיות אותה ספירה שהוא כפי הניקוד שלה כנזכר בתקונים ענין אותן י' הויות של י"ס שהם הוי"ה בקמץ בכתר פתח בחכמה צירי בבינה סגול בחסד כו' שורק ביסוד מלכות בלי נקוד כי ד' אותיות הוי"ה ישש בכל ספירה וספירה והיא בחי' נשמה המתלבשת בה ומתחלקת לד' חלקים שהם נר"נ ונשמה לנשמה וזה ענינם:

14 הכתר יש בו הוי"ה כולו בקמץ והנה י' קמוצה היא בפנים מן הכל והיא נשמה לנשמה וה' ראשונה קמוצה היא נשמה פנימית ו' קמוצה היא רוח באמצע ה' אחרונה קמוצה נפש בחיצון שלו:

15 החכמה יש בו הוי"ה בפתח ה' י' בפתח פנימי מהכל והוא נשמה לנשמה ה' בפתח נשמה הפנימי ו' בפתח רוח האמצעי ה' האחרונה בפתח נפש בחיצון שלו:

16 הבינה הוי"ה בציר"י י' בציר"י נשמה לנשמה ה' בפנימית נשמה ו' באמצע רוח ה' אחרונה בחיצון נפש:

17 הדעת יש בו סוד שם המפורש והוא סוד שם המפורש הנזכר בכ"מ וזכור זה והוא הוי"ה ונקודו בתנועת אותיוו כנודע י' בחולם נשמה לנשמה ה' בציר"י נשמה בפנימי ו' בקמץ רוח האצעי ה' בציר"י בחיצון נפש:

18 החסד הוי"ה בסגול י' בסגול נשמה לנשמה ה' בסגול היא נשמה בפנימית ו' בסגול רוח מלובש באמצע ה' אחרונה בסגול נפש בחיצון שלו:

19 הגבורה יהוה על דרך הנזכר לעיל בשבא:

20 הת"ת יהוה על דרך הנזכר לעיל בחולם:

21 הנצח והוד יש בהם בחי' ב' הויו"ת א' כולה בחירק בנצח וא' כולה בקבוץ בהוד והנה יהוהה בנ"ה והנה י' בחירק היא נשמה לנשמה בנצח י' בקיבוץ נשמה לנשמה בהוד ה' בחירק נשמה בשם הוי"ה שבנצח ה' בקיבוץ נשמה בשם אדנ"י שבהוד כנ"ל וו בקיבוץ ובחירק בי' רוח אל שם האמצעי. כיצד דע כי באות א' א' מן שם אמצעי הוא א' שבצירוף צבא ונודע כי צורת א' יו"י ב' יודי"ן ו' באמצע והנה אות ו' שבאמצא א' הזו שם הוא מקום התלבשות ב' ווי"ן הנ"ל מנוקדות א' בקיבוץ וא' בחירק בבחי' רוח והם באופן זה כי אות ו' נחלקה לב' ווי"ן בארכה באמצעיתא כזה א' ומשתיהן נעשה ו' אחד לכן יש אלפי"ן בתורה המורה על א' זו וצריכין לעשותן באופן זה כי יעשה אל ו' זו שבתוך א' ב' ראשין א' נוטה לצד מעלה וא' לצד מטה כזה א' א לרמוז ב' ווי"ן אלו הנ"ל שנעשו א' והנה צד הימין שבה הנוטה לצד מטה היא בנצח וצד השמאל למעלה הוא בהוד נמצא שזה השם האמצעי הנ"ל ה' אותיות הראשונים שהם צ' צ"ב צ"ב וכן אות י' ראשונה של א' מן צבא הם בנצח וכן אות י' ב' שבאות א' זו עד סיום השם הוא בהוד ומן אות ו' שבאמצעית א' כולל לשניהן ואות ה"ה אחרונה בקיבוץ ובחירק הוא נפש לשם חיצון דנצח הוד ומתחלקין עד"ז כי השם הוא צבאות ו ה' אחד בחירק מלובשת ב' צ' של צבאות ו' ה' בקיבוץ מלובשת בת' של צבאות:

22 היסוד יוהוווהו יו בשורק נשמה לנשמה בפנים מן הכל הו בשורש נשמה בשם הפנימי וו בשורק רוח בשם האמצעי הו אחרונה בשורק נפש בשם החיצון הרי נתבאר ט"ס שיש לז"א והנוקבא שלו משלימתו לי"ס לכן לא פירש בו בחי' מלכות אלא עד היסוד לבד והבן זה. ודע כי כמו שבארנו לעיל שמתחלקים י' שמות פנימים דנוקבא דז"א דאצילות בנוקבא דז"א דבריאה וי' אמצעים ביצירה וי' חיצונים בעשיה וכולם בסוד נוקבא דז"א דבי"ע כן אלו ל' שמות נ"א כ"ז שמות שנתבאר בז"א דאצילות הם מתחלקין ומתלבשין בז"א דבי"ע ע"ד הנ"ל בנוקבא ממש אמנם נבאר אורות מקיפים בז"א דאצילות לכל אחד ואחד מי"ס החיצונים שבו:

23 מחוץ לכתר מקיפים ב' שמות אלו אל"ף ה"א אל"ף יו"ד ה"י ה"י אל"ף אל"ף ה"י יו"ד יו"ד ה"י אל"ף ה"י ה"י יו"ד אל"ף ה"ה אל"ף שיטה א' שילוב מקיפי חסד במקיף נצח והוא סופו של חסד בראשו של נצח כדלקמן ועוד אל"ף ה"י אל"ף יו"ד ה"ה ה"א אל"ף אל"ף ה"ה יו"ד יו"ד ה"א אל"ף אל"ף ה"ה ה"א יו"ד אל"ף ה"י אל"ף שיטה ב' מקיפי גבורה בשילוב מקיפי הוד ע"ד הנ"ל:

24 מחוץ לחכמה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"י ה"י ה"ה ה"א. אל"ף אל"ף אלל"ף. ה"י ה"י ה"ה ה"א. יו"ד יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"י ה"יה"ה ה"א. יו"ד יו"ד יוו"ד. ה"ה ה"א ה"י ה"י. הוא שילוב ד' שמות קס"א קס"א קנ"א קמ"ג משולבים ברבוע חוץ ההי"ן אחרונות והם מקיפים חסד נצח גבורה הוד משולבים כסדר:

25 מחוץ לבינה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. יו"ד יו"ד יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. יו"ד יו"ד יו"ד יו"ד. ה"י ה"י ה"ה ה"א. ג"כ משולבים אלא שקדמו קנ"א לקמ"ג קמ"ג לקס"א ברבוע וההי"ן אחרונות ע"ד הנזכר לכל שם מקיפין של גבורה והוד וחסד ונצח משולבים כסדר:

26 מחוץ לדעת אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"י. שילוב קס"א וקנ"א ברבוע והם מקיפי חסד וגבורה משולבים כסדר כדלקמן:

27 מחוץ לחסד אל"ף. אל"ף ה"י. אל"ף ה"י יו"ד. אל"ף ה"י יו"ד ה"ה. רבוע קס"א וה' אחרונה בה"ה:

28 מחוץ לגבורה אל"ף. אל"ף ה"ה. אל"ף ה"ה יו"ד. אל"ף ה"ה יו"ד ה"י. רבוע קנ"א וה' אחרונה ביו"ד:

29 מחוץ לת"ת אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"א ה"י. שילוב רבוע קס"א וקמ"ג והם מקיפים דנ"ה כדלקמן:

30 מחוץ לנצח אל"ף. אל"ף ה"י. אל"ף ה"י יו"ד. אל"ף ה"י יו"ד ה"א. רבוע קס"א וה' אחרונה באל"ף:

31 מחוץ להוד אל"ף אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד:

32 אל"ף ה"א יו"ד ה"י. רבוע קמ"ג וה' אחרונה ביו"ד:

33 מחוץ ליסוד אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"ה. שילוב קס"א וקמ"ג אלא שה' אחרונה בההי"ן ובכתיבה שלי עצמה ראיתי נוסחא אחרינא בשם זה ושחכתי איזה מהם נכונה וזו היא אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"א ה"א. ונ"ל כי הראשון עיקר אמנם אורות המקיפים לי"ס אמצעים דז"א הם אלו אהיה בקמץ בכתר אהיה בפתח בחכמה אהיה בצירי בבינה אהיה בסגול בחסד אהיה בשבא בגבורה אהיה בחולם בת"ת אהיה בחירק בנצח אהיה בקבוץ בהוד אהיה בשורק ביסוד ואורות המקיפים לכל י"ס דז"א הפנימיות והן מקיפים מחוץ על כולם קמ"ג במלוי מלואו אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף ואורות המקיפים בבחי' נשמות לג' חלקי המקיפים שהם אלו עשר עשר עשר הם מתחלקים לי"פ ג' ג' והג' מקיפים שבכתר שם אהי"ה כולו בקמץ א' בקמץ נשמה לנשמה חוץ מכולם ה' בקמץ לפנים ממנה בבחי' הראשונה והוא נשמה י' בקמץ לפנים מן הה' מקיף של בחי' אמצעי בבחי' רוח ה' בקמץ לפנים ממנה בחי' ג' נפש והג' שבחכמה מקיפים שם אהי"ה כולו בפתח ע"ד הנ"ל בכתר וכן עד סוף בט' נקודות הנודעות שהוא ע"ד אהי"ה הנ"ל עד אהי"ה כולו בשורק ביסוד ע"ד הנ"ל:

« עץ חיים מ״ד:ב׳ עץ חיים מ״ד:ד׳ »